מסלולים קצרים ליד עזוז וניצנה: הליכות של עד שלוש שעות

סביב עזוז יש שלוש הליכות קצרות, כל אחת מתאימה לבוקר או לאחר צהריים: הליכה מהכפר לגשר הרכבת הטורקי מ־1916, עלייה בגרם המדרגות העתיק אל האקרופוליס של ניצנה, ולולאה של כ־6 ק״מ בגבעות הלבנות של חמוקי ניצנה. כולן קלות, וכולן חשופות לשמש. יוצאים עם הרבה מים, מסיימים לפני החשכה, ולא נכנסים לשטחים צבאיים או לאזור הגבול.

לפני שיוצאים: שעות, מים ומזג אוויר

מסלול	אורך	זמן	קושי	איפה מתחילים
גשר הרכבת הטורקי	כחצי ק״מ לכל כיוון	פחות משעה	קל	מהכפר, ברגל
העלייה לתל ניצנה	גרם מדרגות של כ־100 מטר ושבילי האתר	לפי הקצב שלכם	קל, עם עלייה	חניוני הגן הלאומי
חמוקי ניצנה	כ־6 ק״מ, מעגלי	2–3 שעות	קל	חניון עפר משולט ליד תל ניצנה

הכללים של רשות הטבע והגנים תקפים גם להליכות קצרות:

• מים: לא פחות מליטר לאדם לכל שעת הליכה, ויותר בחום.
• שעות: מתחילים כשעה אחרי הזריחה ומסיימים לפני החשכה. הליכה בחושך מסוכנת ואסורה. בעזוז השמש שוקעת בסביבות 16:45 בסוף דצמבר ובסביבות 19:50 בסוף יוני.
• חום: בימי שרב מוותרים. בשדה בוקר, תחנת המדידה הקרובה, הטמפרטורה המקסימלית הממוצעת ביוני–אוגוסט היא 32–34 מעלות.
• קור: בלילות ינואר הטמפרטורה בשדה בוקר יורדת לפעמים לקרבת אפס, אז ביציאה מוקדמת בחורף לוקחים שכבה חמה.
• לא לבד: מספרים למישהו לאן הולכים, ומשאירים על חלון הרכב פתק עם המסלול, מספר המשתתפים ולוח הזמנים.

רשימת ציוד מסודרת יש במה לקחת לטיול.

מסלול 1: מהכפר לגשר הרכבת הטורקי

זו ההליכה הכי קרובה: כחצי קילומטר מאיתנו, בלי לנסוע לשום מקום. הגשר הוא גשר אבן בן שתי קשתות, שבנה הצבא העות׳מאני ב־1916 עבור מסילת הרכבת לסיני בזמן מלחמת העולם הראשונה. הוא שוקם ב־2013, ומכוניות עוברות עליו עד היום, אז הולכים בצד ושמים לב לרכבים. המסילה עברה גם בניצנה, ושם עוד עומד מגדל המים שהזין את דוודי הקטרים (תראו אותו במסלול 2).

צילום: AVRAMGR / CC BY-SA 4.0

אפשר להאריך את ההליכה אל הבארות שבכפר, באר משה ובאר אהרון, ואל החורשה שלידן: עצי אקליפטוס ואשל שנטעו ב־1916 בוגרי מקווה ישראל, בהנהגת אליהו קראוזה. בשעות אחר הצהריים המאוחרות האור נוגע באבן של הגשר, וזה זמן טוב לצלם. את הסיפור המלא של המסילה ושל הגשר כתבנו בגשר הרכבת הטורקי.

מסלול 2: עלייה לתל ניצנה

הגן הלאומי ניצנה נמצא כ־10 דקות נסיעה מעזוז, כ־4 ק״מ ממזרח לגבול. מגיעים בכביש שמחבר את כפר הנוער ניצנה לעזוז, וחונים ברחבה שמצפון לאתר או ברחבה שמדרום לו, ליד אנדרטת חטיבה 8.

העלייה עצמה היא החלק היפה. גרם המדרגות המונומנטלי עולה מנחל עזוז אל האקרופוליס. הוא נבנה בין המאה ה־2 לפני הספירה למאה ה־1 לספירה, ואורכו המקורי היה כ־101 מטר, עם כ־103 מדרגות. למעלה נמצאים שרידי המצודה הביזנטית, הכנסייה הצפונית ובית החולים הטורקי־גרמני שבנייתו הסתיימה ב־1916, ומשם נפתחת תצפית על פתחת ניצנה. בתחתית הגבעה, ליד ערוץ נחל עזוז, נמצאת הכנסייה המרכזית, אחת הכנסיות הגדולות בנגב, ועל גבעה נפרדת ממערב עומדת הכנסייה הדרומית, כנסיית מרים הקדושה.

צילום: ekeidar / CC BY-SA 3.0

למטה, על הגדה המזרחית של נחל עזוז, יש שלוש בארות עתיקות, ובהמשך שרידי עוג׳ה אל־חפיר: סוללת המסילה, רציף התחנה ומגדל מים אליפטי בגובה 11 מטר. מליד אנדרטת חטיבה 8 יוצא ״נתיב השלום״ של דני קרוון: מאה עמודים בקו ישר עד הגבול, ועל כל אחד המילה ״שלום״ בשפה אחרת. מסתכלים עליו מקרוב, אבל לא הולכים לאורכו עד הגבול. את שעות הפתיחה בודקים באתר רשות הטבע והגנים לפני ההגעה. על ההיסטוריה של המקום והפפירוסים שנמצאו בו כתבנו בתל ניצנה.

מסלול 3: חמוקי ניצנה

חמוקי ניצנה הן גבעות קירטון לבנות ומעוגלות, לא רחוק מתל ניצנה. אתר התיירות של הר הנגב מתאר לולאה של כ־6 ק״מ, קלה עם כמה עליות וירידות, שלוקחת שעתיים עד שלוש בקצב נינוח. כותבים בוויז ״חמוקי ניצנה״ ומגיעים לחניון עפר משולט, שבו מתחילים ומסיימים.

מהחניון הולכים בשביל המסומן בשחור בין הגבעות. בדרך עולים לראש ניצנה, גבעה בגובה של כ־286 מטר עם תצפית לכל הכיוונים, ומגיעים למערת ניצנה: מחצבה עתיקה וענקית בסלע הקירטון, ששימשה מחסן תחמושת במלחמת העולם הראשונה. ליד המערה פוגשים שביל לרכבי שטח המסומן בכחול, וחוזרים איתו לכביש הגישה ולרכב.

השביל חשוף כמעט לגמרי, ולכן בקיץ הולכים בו מוקדם בבוקר או אחר הצהריים המאוחרים. אתר התיירות ממליץ במיוחד על שעות אחר הצהריים, כשהגבעות הלבנות מקבלות את צבעי השקיעה, ומציע להמשיך משם לתל ניצנה הסמוך. אפשר לחבר את מסלול 2 ומסלול 3 לבוקר אחד: מתחילים בחמוקים כשעוד קריר, ומסיימים בעלייה לתל. סמוך לצומת הקרוב יש חניון לילה בשם בוסתן לאה, עם מים, שולחנות וצל של עצים, שנוח לעצור בו לפיקניק.

רוצים חול אמיתי? הדיונות של חולות עגור הן עולם אחר, עם כללים משלהן.

מסלולים נוספים באזור (לפי מקורות רשמיים)

אם אתם מוכנים לנסוע כשעה, רשות הטבע והגנים מציעה בעין עבדת מסלול קצר של כ־800 מטר עד המעיין וחזרה, שלוקח שעה עד שעה וחצי. בבוקר אחר אפשר לשלב אותו עם קבר בן־גוריון, שלא דורש תיאום. בימים שכביש 10 פתוח, גם המצפורים שלאורכו הם הליכות קצרות מהרכב.

מעבר לאלה, לא נפרסם כאן מסלולים שלא מסומנים במפות רשמיות. ואת הדרכים החקלאיות סביב הכפר, הבוסתנים והמטעים, עדיף להשאיר לחקלאים.

מה לא לעשות: ערוצי נחלים בגשם ושטחים סגורים

• שיטפונות: רשות הטבע והגנים אוסרת לחלוטין להיכנס למסלולים באפיקי נחלים ובאגני ניקוז כשיש חשש לשיטפון, ולא חוצים ערוץ, ברגל או ברכב, עד שהמים יורדים לגמרי. לפי הרשות, שיטפון מגיע לפעמים ללא התראה מוקדמת. ראו שיטפונות בנגב.
• הגבול: עזוז נמצאת כ־3 ק״מ מגבול מצרים. לא הולכים לכיוון הגדר ולא מתקרבים אליה. ממשלת קנדה מזכירה שאזור הגבול עם מצרים עלול להיות מסוכן בגלל פעילות צבאית והברחות.
• שטחי אש: לפי דובר צה״ל (ספטמבר 2026), שטחי האש בדרום סגורים למטיילים. כניסה לשטח צבאי מחייבת תיאום ואישור מראש, ובהודעה מ־2025 נכתב שהתיאום נעשה לפחות שלושה ימים מראש.
• חפץ חשוד: לא נוגעים בנפל, בתחמושת או בחפץ חשוד. מתרחקים ומדווחים מיד.

אחרי הליכה בבוקר טוב לחזור לצל ולערסל. אם אתם מגיעים עם חברים, הסטודיו שלנו מתאים לארבעה, ומהכפר אפשר לצאת להליכה הראשונה ברגל.