מה לעשות בפתחת ניצנה ובסביבת עזוז: 15 מקומות ששווה להכיר

פתחת ניצנה היא גוש של חמישה יישובים קטנים בקצה המערבי של רמת הנגב, ליד גבול מצרים, ועזוז הוא הדרומי שבהם. במרחק של רבע שעה עד 45 דקות נסיעה יש כאן עיר נבטית על גבעה, עיר ביזנטית שנשמרה כמעט בשלמותה, חולות, שרידים של רכבת ממלחמת העולם הראשונה ושמיים חשוכים בלילה. ריכזנו 15 מקומות ופעילויות לפי נושאים, עם מרחקים מעזוז והערות על מתי כדאי לוותר.

מה זה פתחת ניצנה, ואיפה עזוז בתוכה

“הפתחה”, כמו שקוראים לה כאן, שייכת למועצה האזורית רמת נגב וכוללת חמישה יישובים: קדש ברנע (ניצני סיני), עזוז, כמהין, באר מילכה וניצנה. כביש 211 חוצה אותה ממעבר הגבול בניצנה מזרחה, 41 ק״מ עד צומת טללים. מצפון לכביש משתרעים חולות חלוצה, שרובם שטח אש של צה״ל, ועזוז, כ־12 ק״מ דרומית לניצנה, יושב מחוץ להם, בנוף של גבעות ונחלים.

להיסטוריה של הפתחה יש כמה פרקים חדים: בתוכנית החלוקה של האו״ם ב־1947 היא יועדה למדינה הערבית, בסוף 1948 נכבשה במבצע חורב, ועד 1955 הייתה אזור מפורז. היום זה אזור שקט עם מעט שירותים, אז הביאו אוכל ותדלקו מראש.

היסטוריה ועתיקות: תל ניצנה, שבטה ודרך הבשמים

1. תל ניצנה

גבעה עם שרידי עיר נבטית וביזנטית: גרם מדרגות מונומנטלי, כנסיות ומצודה, ולמרגלותיה שרידי עיירה ותחנת רכבת עות׳מאניות. כאן נמצאו בשנות ה־30 פפירוסי ניצנה, כ־195 תעודות מהמאות ה־6 וה־7 שמהן למדו החוקרים על חיי היומיום, החקלאות והמסים בנגב. עולים לראש התל בגרם המדרגות, שבסיסו בנחל עזוז, ומלמעלה רואים את כל הפתחה. התל נמצא כ־12 ק״מ מעזוז, ובדף הגן של רשות הטבע והגנים לא מופיעים שעות פתיחה או מחיר. כל הפרטים במדריך לתל ניצנה.

2. “נתיב השלום” של דני קרוון

מאה עמודים מאבן מלאכותית, שמתחילים ליד אנדרטת חטיבה 8 למרגלות התל וממשיכים בקו ישר עד סמוך למעבר הגבול. על כל עמוד כתובה המילה “שלום” בשפה אחרת. רואים אותם מהכביש, ושווה לעצור וללכת לאורך כמה מהם.

3. גן לאומי שבטה

עיר ביזנטית משומרת היטב ואתר מורשת עולמית, כ־40 ק״מ מעזוז (כ־45 דקות). לאורך הרחוב הראשי עומדות שלוש כנסיות, בכיכר הבריכות רואים איך אגרו כאן מי גשמים, ובבוסתן המשוחזר מצפון לעיר גדלים עצי פרי שמושקים בשיטה הקדומה. לא צריך לתאם ביקור, והגן פתוח גם בשבת. בקיץ כדאי להגיע עם הפתיחה ב־08:00, כי רוב ההליכה חשופה. מדריך מלא: גן לאומי שבטה.

4. עבדת, ממשית וחלוצה

שלוש הערים הנוספות מרשימת אונסק״ו נמצאות במרחק של שעה ורבע עד שעה וחצי. עבדת וממשית מסודרות לביקור: מומלץ להירשם מראש, והכניסה בתשלום. מתי לוותר: בחלוצה כמעט אין מה לראות על פני השטח, אין מתקנים, ולפי כתבה בהארץ מ־2020 היא בתחום שטח אש. בלי מדריך עדיף לדלג.

צילום: שרון קניגסברג / CC BY 2.5

טבע: חולות, נחלים ופריחה

5. חמוקי ניצנה

מסלול מעגלי קל של כ־6 ק״מ, שעתיים עד שלוש, בין גבעות קירטון לבנות ועגולות. בדרך עולים ל“ראש ניצנה” (286 מטר), שממנו נפתחת תצפית לכל הכיוונים, ומגיעים למערת ניצנה, מחצבה עתיקה ששימשה במלחמת העולם הראשונה מחסן תחמושת. בוויז כתבו “חמוקי ניצנה”. המסלול חשוף, ולכן בקיץ הולכים בבוקר המוקדם או אחר הצהריים המאוחרים. ליד הצומת הקרוב יש חניון לילה, “בוסתן לאה”, עם מים, שולחנות וצל.

6. חולות עגור

שמורת טבע של כ־176,000 דונם בלב חולות חלוצה, צפונית לכביש 211, שהוכרזה ב־2010. ממערב היא גובלת בגבול מצרים ומדרום בהר קרן. בשמורה נוסעים רק בשבילים מסומנים, כי ירידה מהשביל היא עבירה על החוק, ואסור לשהות בה בלילה מחוץ לחניוני לילה מאושרים. מתי לוותר: בלי רכב שטח וניסיון בנהיגה בחול, עדיף סיור מודרך. עוד על הדיונות במדריך חולות עגור וחולות חלוצה.

7. אירוס הנגב בחולות

בסוף פברואר ובתחילת מרץ, אחרי הגשמים, פורח בחולות אירוס הנגב, פרח גדול בצבע סגול כהה. בישראל הוא גדל רק במשולש חולות חלוצה, ובדרום תפוצתו מגיעה עד אזור ניצנה. האתר המרכזי לשימורו הוא שמורת חולות שונרה, לאורך כביש 211. זה פרח מוגן: מצלמים, לא קוטפים ולא דורכים.

באותם מרחבים, בין ניצנה לשבטה, מקננת גם החובארה, עוף נדיר שמוגדר בסכנת הכחדה. לפי רשות הטבע והגנים, הפרעה מרעייה, מפעילות צבאית ומרכבי שטח היא אחד האיומים העיקריים עליה. אם נתקלתם בחובארה, עצרו, שמרו מרחק ואל תרדפו אחריה.

8. חורשת בארותיים והבארות

בעזוז עצמו: חורשת אקליפטוסים ואשלים שנטעו ב־1916 בוגרי מקווה ישראל, סביב הבארות הקדומות באר משה ובאר אהרון. יש צל, שולחנות פיקניק וחניון מוסדר. בוויז: “חניון בארותיים, עזוז”.

מורשת המאה ה־20: הרכבת העות׳מאנית ומלחמת 1948

9. גשר הרכבת הטורקי בעזוז

גשר אבן בן שתי קשתות שבנה הצבא העות׳מאני ב־1916 עבור המסילה לסיני. הוא שוקם ב־2013, עוברים עליו רכבים, ומהכפר הולכים אליו ברגל. הסיפור המלא: גשר הרכבת הטורקי.

10. תחנת עוג׳ה אל־חפיר ומגדל המים

בגן הלאומי ניצנה, ממזרח ומדרום לתל, נשארו שרידי העיירה והתחנה העות׳מאניות: סוללת המסילה, רציף התחנה ומגדל מים אליפטי בגובה 11 מטר שהזין את דודי הקטרים. לא רחוק משם נשארו גם יסודות גשר הרכבת על נחל ניצנה, בן שמונה הקשתות, שפוצץ ב־1917 ונחשף מחדש בשיטפון של 2010.

11. אנדרטת חטיבה 8

ליד החניה הדרומית של הגן הלאומי עומדת אנדרטה ל־22 לוחמי חטיבה 8 שנפלו בקרבות עוג׳ה אל־חפיר, ובה זחל משוריין מ־1948. אחרי המלחמה ישבה בניצנה ועדת שביתת הנשק הישראלית־מצרית, עד שב־1955 השתלט צה״ל על האזור המפורז. ב־1956 עלתה כ־12 ק״מ דרומה היאחזות הנח״ל בארותיים, שבמקומה קם אחר כך עזוז.

חוויות: יקבים, ג׳יפים, גמלים ואופניים

12. יקב רמת נגב בקדש ברנע

יקב של משפחת צדוק בקדש ברנע, אחד מיישובי הפתחה. את הכרם הראשון נטעו ב־1997 צמוד לגבול, והיקב נחנך ב־2000. באתר היקב אפשר להזמין ביקור; תאמו מראש ואל תגיעו בלי להודיע.

13. רכיבה על אופניים

שני מסלולים מעגליים יוצאים מהפתחה. “סובב עזוז”, לפי אתר חאן בארותיים, הוא לולאה של 12 ק״מ מהחאן שבכפר, דרך נחל בארותיים, גבעת הכתובות, נחל עזוז, החורשה והגשר, ויש גם מסלול משפחות של 5 ק״מ. “סינגל יפתח גורני” הוא מסלול של כ־15 ק״מ ברמת קושי קלה עד בינונית, שנחנך בינואר 2026 לזכר יפתח גורני, ממייסדי באר מילכה, שנפל ב־7 באוקטובר 2023. הוא יוצא מבוסתן “לאה”, עובר בחמוקי ניצנה ולאורך עמודי קרוון ומקיף את תל ניצנה. לפני רכיבה בדקו את מצב הסימון.

14. ג׳יפים, גמלים וגלישת חולות

באזור מציעים סיורי ג׳יפים, טיולי גמלים וגלישת חולות. בדיונות של אזור ניצנה גולשים על גלשני חול בלי ניסיון קודם, וילדים קטנים גולשים יחד עם ההורים. אנחנו לא ממליצים כאן על ספק מסוים; בדקו מפעילים עדכניים לפני שאתם מזמינים. אם אתם נוהגים בעצמכם ברכב שטח, נוסעים רק בשבילים מסומנים.

15. כביש 10 בימי פתיחה

כביש 10 עובר לאורך גבול מצרים, ומאז הפיגוע באוגוסט 2011 הוא סגור לתנועת אזרחים. בשנים האחרונות הוא נפתח למטיילים בחלק מהחגים, לפי הודעות צה״ל, ורק בשעות היום. הכניסה נעשית בדרך כלל מחורשת בארותיים בעזוז, כ־13 ק״מ דרומית לצומת ניצנה, דרך מחסום שבו מציגים תעודה מזהה. מועדים ופרטים עדכניים במדריך לכביש 10.

בלילה: כוכבים ושקט

האזור רחוק מערים גדולות, ובלילות בלי ירח אפשר לראות כאן את שביל החלב, כמו בצילום מחולות עגור. לא צריך לנסוע לשום מקום: מכבים את האורות, נותנים לעיניים כמה דקות להתרגל ומסתכלים למעלה. אם יוצאים לשטח פתוח בלילה, זכרו שבשמורות טבע אסור לשהות בלילה מחוץ לחניוני לילה מאושרים.

צילום: מינוזיג - MinoZig / CC BY-SA 4.0

אם אתם ישנים אצלנו, בצימר בעזוז, יש בחצר ערסלים ופינות ישיבה שמתאימים בדיוק לזה.

מה מתאים לכל עונה

• חורף: אפשר לטייל ברוב שעות היום, גם בשבטה ובתל ניצנה. אחרי גשם לא נכנסים לערוצי נחלים, כי שיטפון יכול להגיע גם כשאצלכם לא יורד גשם.
• סוף פברואר ותחילת מרץ: עונת אירוס הנגב בחולות.
• אביב וסתיו: הזמן הנוח לחמוקי ניצנה, לרכיבה ולטיולים ארוכים. בחגים, בעיקר בסוכות ובחול המועד פסח, נפתח בשנים האחרונות כביש 10 למטיילים; בדקו את ההודעות לפני כל חג.
• קיץ: מטיילים עד הצהריים ומתחילים שוב אחר הצהריים המאוחרים. לשבטה מגיעים עם הפתיחה, ובשעות החמות נחים בצל. הלילות החמים מתאימים לשבת בחוץ ולהסתכל על הכוכבים.

אם יש לכם יום אחד בלבד, הנה סדר שעובד: שבטה עם הפתיחה ב־08:00, תל ניצנה ועמודי קרוון בצהריים, הליכה בחמוקי ניצנה אחר הצהריים המאוחרים, ובשקיעה חזרה לעזוז, לגשר ולחורשה.

טבלת מרחקים מעזוז

זמני הנסיעה משוערים ומעוגלים, בלי עומסי תנועה. לפני שיוצאים, בדקו בוויז.

מקום	מרחק	זמן
גשר הרכבת הטורקי	כחצי ק״מ	הליכה
חורשת בארותיים והבארות	בשולי הכפר	הליכה
גן לאומי ניצנה (תל ניצנה)	כ־12 ק״מ	10–15 דקות
גן לאומי שבטה	כ־40 ק״מ	כ־45 דקות
שדה בוקר	כ־65 ק״מ	כשעה
חלוצה	כ־70 ק״מ	כשעה ורבע
עין עבדת	כ־75 ק״מ	כשעה
גן לאומי עבדת	כ־80 ק״מ	כשעה ורבע עד שעה וחצי
באר שבע	84 ק״מ	כשעה
ממשית	כ־95 ק״מ	כשעה וחצי
מצפה רמון	כ־100 ק״מ	כשעה ורבע