שקיעה וזריחה במדבר: איפה לראות אותן סביב עזוז וניצנה

סביב עזוז לא צריך לנסוע רחוק בשביל שקיעה: הליכה של כמה דקות מהכפר אל גשר הרכבת הטורקי מספיקה, ותל ניצנה נמצא כ־10 דקות נסיעה. במדריך תמצאו שעות זריחה ושקיעה לאורך השנה, נקודות שמגיעים אליהן ברגל או ברכב רגיל, מה מותר בשבטה ובניצנה לפי שעות הפתיחה, איך מצלמים בטלפון ואיך חוזרים בבטחה בחושך.

מתי השקיעה והזריחה בנגב לאורך השנה

השעות בטבלה חושבו לקואורדינטות של עזוז, לפי שעון ישראל (כולל שעון קיץ), ומעוגלות לדקה. בשאר הנגב המערבי ההפרש הוא דקות ספורות. ״חושך מלא״ הוא הרגע שבו השמיים כהים לגמרי, והוא הזמן להתחיל לחפש כוכבים.

תאריך	זריחה	שקיעה	חושך מלא
15 בינואר	06:38	17:04	18:27
20 במרץ	05:44	17:54	19:13
15 באפריל	06:13	19:11	20:33
21 ביוני	05:38	19:49	21:26
12 באוגוסט	06:05	19:29	20:55
22 בספטמבר	06:29	18:40	19:59
15 באוקטובר	06:43	18:12	19:31
15 בנובמבר	06:07	16:46	18:08
21 בדצמבר	06:34	16:46	18:10

שלושה דברים ששווה לזכור:

• אחרי שהשמש נעלמת יש כ־25 דקות של דמדומים, ולפעמים הצבעים החזקים מגיעים דווקא אז.
• בבוקר האור הראשון מופיע כ־25 דקות לפני הזריחה. מי שרוצה לראות את השמיים מתבהרים צריך להיות במקום עוד לפני כן.
• כיוון השמש משתנה עם העונה: בחורף היא זורחת בדרום־מזרח ושוקעת בדרום־מערב, ובקיץ זורחת בצפון־מזרח ושוקעת בצפון־מערב. כשבוחרים נקודה, מחפשים אופק פתוח בכיוון הנכון לעונה.

מה רואים אחרי שמחשיך, במדריך תצפית כוכבים בנגב.

השקיעה מהכפר: הליכה קצרה מערבה

מי שישן אצלנו, למשל בחדר מוזה, לא צריך רכב בשביל שקיעה. כ־500 מטר מערבית לכפר עומד גשר הרכבת הטורקי: גשר אבן בן שתי קשתות שהצבא העות׳מאני בנה ב־1916 למסילה לכיוון סיני, וב־2013 חוזק ושוקם. מכוניות עוברות עליו עד היום, אז עמדו בצד הדרך. לידו חורשת אקליפטוסים ותיקה, מקום טוב להניח שמיכה.

צילום: AVRAMGR / CC BY-SA 4.0

צאו כחצי שעה לפני השקיעה, וקחו פנס לדרך חזרה. עזוז נמצא כ־3 ק״מ מגבול מצרים, ולאורך הגבול עומדת גדר שהושלמה ב־2013. אל תמשיכו מערבה לכיוון הגבול, והישארו בדרכים מוכרות. מי שמעדיף להישאר בחצר: כשהשמש שוקעת נדלקים בה האורות, ואפשר לשבת בערסל עד שמחשיך. הסיפור של המסילה והגשר, במדריך גשר הרכבת הטורקי בעזוז.

נקודות שקיעה וזריחה שמגיעים אליהן ברכב

שתי הנקודות האלה נגישות בכבישים סלולים, ברכב רגיל.

תל ניצנה, כ־10 דקות נסיעה

בגן לאומי ניצנה עומדים על ראש הגבעה שרידי מצודה וכנסיות מהתקופה הביזנטית, וגרם מדרגות מונומנטלי עולה אליהם מדרום. מגיעים בכביש 211 עד כפר הנוער ניצנה, ושם פונים דרומה לכיוון עזוז. אפשר לחנות ברחבה שמצפון לאתר או ברחבה שמדרום לו, ליד אנדרטת חטיבה 8. משם מתחיל ״נתיב השלום״ של דני קרוון, מאה עמודים שנמשכים בקו ישר לכיוון הגבול. הישארו ליד העמודים הראשונים.

צילום: Mboesch / CC BY-SA 4.0

בעמוד של הגן באתר רשות הטבע והגנים לא מפורטות כרגע שעות פתיחה. לפני ביקור מוקדם בבוקר או לקראת ערב, בררו במוקד הרשות (3639*), ואל תעלו לגבעה בחושך. עוד על האתר, במדריך תל ניצנה.

בוסתן שבטה, כ־45 דקות נסיעה

זו הדרך לראות זריחה בשבטה: ללון בחניון הלילה ״בוסתן שבטה״. לפי רשות הטבע והגנים, החניון נמצא בשטח הגן הלאומי, הלינה בו בלי תשלום, יש בו כ־300 מקומות וקליטה סלולרית, והגישה אפשרית בכל רכב. אין בו מתקנים, אסור להשמיע מוזיקה או להפעיל גנרטור, ועצים למדורה מביאים מהבית. וחשוב: מגיעים לפני שמחשיך, לא אחרי.

שבטה ותל ניצנה בשעות הטובות: מה מותר לפי שעות הפתיחה

גן לאומי שבטה, עיר ביזנטית ואתר מורשת עולמית, פתוח בשעות קבועות, ולא צריך לתאם ביקור מראש:

	ימים א׳–ה׳ ושבת	שישי וערבי חג
שעון קיץ	08:00–17:00	08:00–16:00
שעון חורף	08:00–16:00	08:00–15:00

הכניסה נסגרת שעה לפני השעה הרשומה. כלומר, את הזריחה ואת השקיעה עצמן לא רואים מתוך העיר העתיקה. מה שכן: בחורף, בשעה שלפני הסגירה, השמש כבר נמוכה והאור על האבן רך. בגלל עבודות הנגשה שמתבצעות בגן השתנו הכניסה ושבילי ההליכה, אז עקבו אחרי השילוט במקום ובדקו את השעות לפני ההגעה. כל מה שצריך לדעת על האתר, במדריך גן לאומי שבטה.

בתל ניצנה, כאמור, לא מפורטות שעות. הכלל שלנו פשוט: לא נכנסים לגן לאומי מחוץ לשעות הפתיחה שלו, ולא מטפסים על תלים בחושך.

מה לקחת לשקיעה או לזריחה

• מים, גם להליכה קצרה
• שכבה חמה, כי אחרי השקיעה מתקרר מהר
• פנס ראש לכל אחד, לדרך חזרה
• משהו לשבת עליו: מחצלת, שמיכה או כיסא מתקפל
• תרמוס עם משהו חם, בעיקר לזריחה בחורף
• טלפון עם סוללה מלאה, וחצובה קטנה אם אתם מצלמים
• שקית לאשפה, כי כל מה שמביאים לוקחים חזרה

לזריחה מכינים הכול בערב: הבגדים ליד הדלת, התרמוס מוכן, ושעון מעורר כ־45 דקות לפני הזריחה. כך אתם כבר במקום כשהאור הראשון מופיע, ולא באמצע הדרך.

איך מצלמים שקיעה וזריחה בטלפון

• נועלים חשיפה על השמיים. לוחצים לחיצה ארוכה על אזור בהיר בשמיים ומורידים מעט את הבהירות, כדי שהצבעים לא יהפכו ללבן.
• מכניסים משהו לחזית. קשתות הגשר, שיח, גל אבנים או בן הזוג כצללית. שמיים לבד הם תמונה שטוחה.
• עדשה רחבה לשמיים, זום אופטי לשמש. זום דיגיטלי מוריד איכות.
• לא ממהרים ללכת. הצבעים החזקים מגיעים לפעמים כמה דקות אחרי שהשמש נעלמת, בתוך 25 הדקות של הדמדומים.
• אחרי השקיעה, יציבות. מצב לילה, וטלפון על חצובה קטנה או על אבן. רעד קטן מספיק כדי למרוח את התמונה.
• מנקים את העדשה. אבק על העדשה יוצר הילות סביב השמש.
• לא מסתכלים ישר לשמש, וגם לא דרך משקפת.

חזרה בחושך: קור, פנסים ונהיגה זהירה

המדבר מתקרר מהר אחרי השקיעה. לפי הממוצעים של שדה בוקר, בינואר הטמפרטורה בצהריים כ־15 מעלות ובלילה פחות מ־5, וגם בקיץ ההפרש בין הצהריים ללילה הוא כ־14 מעלות. קחו שכבה חמה גם אם בצהריים היה חם.

ולפני שיוצאים, כמה כללים של רשות הטבע והגנים:

• מתכננים לסיים כל הליכה לפני החשכה. אם החושך תפס אתכם בשטח, עוצרים, נשארים על השביל ומזעיקים עזרה בטלפון.
• משאירים פתק ברכב, או מספרים למישהו לאן יצאתם ומתי תחזרו.
• כשיש חשש לשיטפון, לא נכנסים לאפיקי נחלים, לא ברגל ולא ברכב, עד שהמים יורדים לגמרי.
• פנס ראש לכל אחד וטלפון עם סוללה מלאה.

ומאיתנו: בחושך נוסעים רק בכבישים סלולים ובדרכים מוכרות, ולאט. ואם אתם בונים סופ״ש שלם בשניים סביב השקיעות, יש עוד רעיונות במדריך חופשה זוגית במדבר.